יחסי "מטפל לקוח" ככלי לשינוי במהלך טיפול זוגי או אישי

נובמבר 29, 2009

"במה יקדם אותי טיפול, מה יועיל ייעוץ, מה כבר המטפל יכול לומר שאיני יודע על עצמי, עליך כבן/ת הזוג שלי, איך ייתכן שאדם המגיע מבחוץ, ולכל היותר נפגש איתנו פעם בשבוע, מסוגל להבין ולעזור, כאשר הוא אינו נוכח שעה שעה בחיינו?"אלו שאלות שחוזרות אצל רבים מהלקוחות המהססים לפנות לטיפול, גם ולמרות שמבינים כי קיימת בעיה, שאינה מאפשרת להמשיך ולהתקדם הלאה כמו מקל התקוע בגלגלים.

ואכן, מה באמת אנו המטפלים מסוגלים להציע למטופלים, הלקוחות הנועצים ( 2 הביטויים האחרונים מועדפים על).
מטרתו של טיפול זוגי או אישי, עבורי, הנה הרחבת דרגות חופש הבחירה, במהלכו אמור הנועץ להתבונן מזוויות רחבות יותר על הקשיים בהם הוא נתקל, לגעת בהם מבלי לחשוש, ולהעיז לנוע לכיוונים טובים ונכונים יותר עבורו. בטיפול המטפל עצמו משמש כלי, אמצעי, שמאפשר לברר, לבחון ובהמשך להרחיב את דרכי ההתמודדות, ולצאת מתוך מצב התקיעות או המשבר ממנו מתחיל הטיפול.

כאמור, הכלי העיקרי שאנו מספקים במהלך הטיפול, הוא את עצמנו. הסיפור של הלקוח/ות עומד במרכז הבמה, אך באמצעות היחסים המתוארים בין הלקוח לבין הקרובים אליו, ובהמשך אלו הנרקמים בין המטפל לבין הנועץ, אנו יכולים להתחיל להבין את הקשיים בהם הוא נתקל ולהניע את הגלגלים.

ליחסי הגומלין ולאינטראקציה הנוצרת בין המטפל ללקוח, אם כן, תפקיד חשוב וחיוני בהנעת תהליך השינוי.
את הקליניקה אפשר לדמות לסוג של מעבדה, בה בתנאים מבוקרים, מוגנים, ובטוחים יחסית, ניתן לבחון ולברר ולעבוד על היחסים שמתקיימים מחוצה לה, ובמסגרתה ניתן להתחיל לחזק יכולות ודרכי התמודדות נוספות.

בשפה המקצועית נקרא לתהליך "העברה" ו"העברה נגדית". משמעו, כאשר בטיפול מתעוררים רגשות מכל סוג שהוא, כלפי המטפל (מועברים אליו רגשות הנועץ), הרי שאנו לא נסתפק בשיקוף אותם רגשות ובביטוי אמפתיה כלפיהם. אנו נעזר באותם רגשות שעלו בחדר כאמצעי להבין ולקבל תמונה רחבה יותר של יחסי הלקוח גם עם אחרים משמעותיים בחייו: עם בן/ת הזוג, ילדיו, הוריו, הבוסים שלו וכד'. לדוגמא אם התעורר כעס כלפי כמטפלת, "אשתמש" בכעס גם על מנת לבחון היכן פגעתי או הכאבתי ללקוח, אבל לא פחות חשוב מכך, אבדוק ביחד עם הלקוח, האם הכעס שהתעורר בחדר מולי, מוכר ללקוח גם מקשרים אחרים, מופיע גם באירועים שונים בהם הוא מתפרץ, לעיתים, מבלי שיהיה מודע לכך. האם לדוגמא, הוא חווה עצמו חלש, פגיע, חסר אונים מול סמכות מכל סוג, כאשר הוא לא מובן כפי שהיה מצפה לכך. האם כאשר מנסים להתקרב אליו, הוא נבהל ונרתע (ואז מתחיל לבטל את הפגישות, לאחר, להתעייף גם בטיפול)? האם מה שקורה לבני הזוג מולי משקף ומלמד משהו על הדינמיקה ביניהם? האם היכולת שלהם להרגיש קרובים וביחד היא רק כאשר הם מתעמתים בינם לבין עצמם?

כאמור בטיפול אנו מדברים על יחסים שבין שניים (בטיפול אישי) ובין שלושה ויותר (טיפול זוגי ומשפחתי), הרי שגם על המטפל לבחון מה הוא חש כלפי הלקוח שלו. אילו רגשות מתעוררים אצלו כלפיו, והאם אלו ייחודיים רק למטופל המסויים הזה. כאשר לקוחות מעוררים בי רגשות שאיני מכירה בעצמי, או שאינם מופיעים בקשר שלי מול אחרים, הרי שיש כאן מפתח חשוב להבנה מה מתרחש במרחב שבין המטופל למטפל שמעורר את אותם הרגשות. האם המטופל הזה מעורר אצל המטפל דאגה, רצון לחבק לעטוף ולגונן, האם מעורר אצלו מתח ולחץ, האם עצבות.

דרך אותם הרגשות הללו ניתן להעלות לא מעט שאלות על אינטראקציות רגשיות בקשרים אחרים, ולעיתים כאשר המטפל חווה רגשות שהלקוח אינו מבטא אותם, ננסה לבדוק האם המטפל מרגיש אותם במקום הלקוח, כיוון שהאחרון, מדחיק, מתכחש ומבוהל מהם, ולכן אין להם ביטוי. לעיתים כמטפלת ארגיש דכדוך וחוסר אונים מול הלקוחות, ולכן אבחן האם הרגשות הללו שייכים ללקוחות עצמם שמדחיקים אותם, אך בתהליך הטיפול הם "הועברו" והופיעו אצלי . התרחשויות אלו משמשות אבני דרך הכרחיות המנתבות את המסע המשותף של המטפל והלקוח לקראת השינוי.

פרופיל מחבר

יעוץ זוגי – שניים זה לפעמים יותר מידי ביחד…

נובמבר 23, 2009

"אני לא יכול יותר, היא לא נותנת לי אוויר לנשימה, על כל דבר אני צריך לתת דין וחשבון, לצאת לבילוי לבד עם חברים – לא יעלה על הדעת, להשאר לצפות בלילה בטלויזיה או לגלוש כאשר היא כבר במיטה – סוג של הכרזת מלחמה, לדבר בטלפון עם מישהו/י יותר מדקה שתיים – מוטב כבר לקפוץ מאיזה בניין גבוה…."
משפטים מעין אלו, חוזרים בקרב זוגות הפונים לתהליך של יעוץ זוגי, מתוך קושי עצום להתמודד עם הלבד והביחד שביניהם.

בתחילת הקשר, בשלב ההתאהבות, הצורך להיות ביחד, היכולת לוותר על עצמי לטובת ה"אנחנו", ההעדפה הברורה של כל פעילות משותפת על פני פעילות בנפרד – מאפיינים את מרבית הזוגות. עם התפתחות הקשר, אנו אט אט מוצאים איזון בין הביחד לבין הנפרד, מתגעגעים כאשר לא מתראים, אבל גם חוזרים ומסוגלים להנות מפעילויות ללא בו הזוג.

בקרב זוגות הנמצאים בקונפליקט של מרחק מול קרבה – אחד מבני הזוג עלול לחוש מחנק, בעוד האחר ירגיש כי הוא זקוק לנוכחות בן/ת הזוג, וכי כל פרידה ממנו מהווה סיכון ואיום על הקשר. בני הזוג הללו יתאפיינו ב"ריקוד" בו ככל שהאחד ינסה להתקרב, האחר ימהר לברוח. בזוגיות מעין זו לא תתפתח אינטימיות וקרבה מספקת בשל רמת המתח והחרדה מפני האפשרות להעלם בקשר ולהבלע על ידי האחר, ומנגד מפני האפשרות להשאר לבד, ללא שליטה, להנטש ולהפגע.

קשה מאד לבנות קשר יציב ובוגר תחת איום של נטישה/הבלעות. זהו קשר שבו מאבקי השליטה על המרחב האישי, וניסיונות השליטה עליו מובילים לשחיקה.

בני הזוג שאינם מסוגלים לחיות עם מידה מסויימת של מרווח ומרחב אישי, יתאפיינו לרוב ברמת חשדנות גבוהה, בצורך עצום של שליטה, ופחד קיומי מפני הלבד. לרוב, בתהליך יעוץ זוגי, נמצא כי ההיסטוריה האישית שלהם שזורה באירועים בהם הרגישו בודדים, נבגדים, ודחויים על ידי דמויות משמעותיות בחייהם. לעיתים דווקא אלו ישאו עמם זכרונות רגשיים של תלות האחרים בהם. לדוגמא – ילד שהרגיש כי הוריו זקוקים לו, וכי קיימת תלות רבה של הוריו בו. הוא חש מחוייב ומודאג באשר להוריו ונאלץ לוותר לא פעם על צרכיו לטובתם. אדם זה, עשוי להמשיך ולהעביר את דפוסי התלות מהוריו לבן זוגו.

יעוץ זוגי, עשוי בהחלט לסייע לכל אחד מבני הזוג להכיר בצרכים האישיים והזוגיים בקשר. להפחית את רמת החרדה, ולחזק את הביטחון בקשר, שלא באמצעות ניסיונות שליטה חוזרים. כמו כן, אנו נצפה כי יעוץ זוגי, יביא לרמה מסויימת של עיבוד וריפוי הפצעים מן העבר בתוך המסגרת הזוגית שיכולה לשמש עבורו חוויה מתקנת בהווה.

פרופיל מחבר

טיפול זוגי – על שתיקות רועמות ומכאיבות

נובמבר 19, 2009

בקרב זוגות לא מעטים, קונפליקט מוביל במהרה להתנתקות ולשתיקות ממושכות. לרוב נמצא את דפוס ההתנתקות דומיננטי יותר בקרב אחד הצדדים, כאשר בן/ת הזוג ממלא תפקיד קבוע בעת עימות, של מפייס, מחזר, מבקש סליחה.
על פניו, בעת התלהטות היצרים, ריחוק לזמן קצר בהחלט עשוי לסייע ולאפשר לשני בני הזוג מרחב להתבונן בעצמם ובאחר ממרחק, מפרספקטיבה רחבה יותר. אנו אפילו נמליץ לפעול באופן אקטיבי ולהתרחק לפרק זמן קצר, כאשר התחושה היא של מבוי סתום, ושל ויכוח מעגלי שאין לו סוף.

התנתקות הופכת לבעיה, כאשר היא מתמשכת לאורך שעות רבות, ולעיתים ימים ושבועות. השתיקות כלפי האחר, הן אקט קשה ופוגע. בשפה המקצועית הוא מכונה "פאסיב אגרסיב", כאשר הדגש הנו על האגרסיביות שבהתנתקות. היא מותירה את הצד האחר, חסר אונים, בודד, אפילו ננטש, ללא יכולת לנהל דיאלוג, לברר, להסביר, להבין, בעוד הצד השותק מבוצר בעמדת כוח, שכן לרוב יאות לשוב לסדר היום, רק לאחר שבן/ת הזוג "יתחנן על נפשו".

לדפוס קשה ותוקפני זה מקורות שונים, חלקם נעוצים בעבר הרחוק, כתוצאה מפגיעות רגשיות בילדות ובתקופות מאוחרות יותר. אותו אדם למד כי לכעס שלו אין מקום, שכן התגובות שהוא מקבל כתוצאה הן קשות, מפחידות ומאיימות, ולכן במרוצת הזמן למד להתנהג בכעס במקום לתת לו ביטוי מילולי.
לרוב אנשים אלו נוטים להתבונן בעולם מבעד לצבעי השחור לבן: כאשר כל אי הסכמה ועימות עם האחר, כל אכזבה הופכת אותו לדמות פוגעת ומעוררת עוצמות רגשיות שמציפות את הנפגע וסוגרות אותו בתוך עצמו כשבלול בתוך הקונכיה.
חשוב לזכור כי השתיקה כאמור מקנה הרבה מאד כח, שהולך וגדל עם השנים וההתנסויות. ומכאן שקשה מאד לוותר על המקום והעמדה התוקפנית.
אנו מתייחסים בטיפול הזוגי לשתיקה, כאל אקט תוקפני שלא לומר אלים, ואחת ממטרותינו, תיהיה כמובן להרחיב את דפוסי ההתמודדות, כך שרפטואר התגובות יהיה רחב ובוגר יותר.

צפוף על מדרגות הרבנות – עליה בשיעור הגירושין

ינואר 31, 2009

בשבוע האחרון התפרסמו נתונים המצביעים על עליה בשיעור הגירושין בשנה שחלפה. באחת מתחנות השידור פנו אלי וביקשו שאנסה להסביר את ה"בעיה". מבחינתי, גירושין, אינם מוגדרים באופן גורף כ"בעיה" לעיתים הם הפתרון הפחות רע לבעיות זוגיות קשות. אלא ששיעור הגירושין הגבוה, מעלה אצלנו כמטפלים, תהיות באשר למימדי התופעה. מובן שחלק מההסברים קשורים למצב כלכלי משופר המאפשר בחירה מחודשת של הקשר, רמת מודעות גבוהה יותר ודגש על איכות החיים האישית, לגיטימציה חברתית להזדמנות שניה, ועוד. עם זאת קשה להתעלם מהתחושה, לפחות כפי שעולה במסגרת הטיפול כי יותר מידי אנשים מתחתנים וגם מתגרשים מהסיבות הלא נכונות.

זוגות רבים מגיעים אלינו לאחר מספר שנים של נישואין, וכאשר נבדקת ההיסטוריה של הקשר הזוגי, עד מהרה מתברר שהיו בעיות וקשיים עוד טרם הנישואין, ולעיתים החתונה היתה ניסיון לתקן או לפתור אותם, לעיתים הולדת הילדים היתה ניסיון המשך, שכמובן כשל גם הוא. הנישואין היו תוצאה של לחצים חיצוניים, של פחדים מפני הלבד, של ניסיון לרצות את האחרים, של ציפייה כי הבעיות יפתרו בהמשך.
בה בעת אנו נתקלים בזוגות שמתגרשים מהסיבות הלא נכונות, אותם אלו, שמצפים כי גירושין מבן/ת הזוג יאפשרו גם גירושין "מהבעיות" שבחלקן הגדול שייכות אליהם, כפי שאמרה אחת הנשים שביקשו להיפרד: "אני משוכנעת כי אילו רק הייתי נפרדת ממנו, חיי היו נראים אחרת, טובים ושלמים יותר". לצערנו, מתברר לעיתים קרובות כי בעיות לא רק שלא נפתרות, לעיתים מחמירות, ולעיתים משחזרות עצמן אחת לאחת בקשר הבא. אנו פוגשים לא מעט זוגות בפרק ב' המשחזרים באופן כמעט מדוייק את הבורות אליהם נפלו בפרק א', כאילו דבר לא נלמד.

ההמלצה על המשך הקשר או סיומו, אינה חלק מתהליך של טיפול זוגי. טיפול זוגי מוצלח אינו בהכרח זה המסתיים כאשר בני הזוג צועדים מאושרים אל השקיעה. טיפול זוגי יעיל, יהיה זה שיאפשר לשני בני הזוג להבין ולהיות מודעים לקשיים, למקורותיהם, לאחריות האישית, ולתהליכים שהובילו לכשלים בבניית הזוגיות. ההחלטה על המשך הנישואין או גירושין, תוכל להגיע ממקום אמיתי של בחירה, כלומר, ממקום של מודעות, הבנה והתייחסות לרווחים כמו גם למחירים ולוויתורים הכרוכים בכל דרך בה יפנו.

 

פרופיל מחבר

יעוץ זוגי: האם אנחנו מתאימים?

נובמבר 2, 2008

שאלה: אנחנו זוג צעיר, 3 שנים ביחד, לפני נישואין, אוהבים אבל מאד חוששים. יש בינינו הרבה מאד מחלוקות, אי הסכמות, קונפליקטים, לפעמים נדמה שלכל אחד מאיתנו תפיסת חיים אחרת, ונקודות ההסכמה מועטות בלבד. האם ביעוץ זוגי ניתן לקבל חוו"ד האם אנחנו מתאימים, האם כדאי למסד את הקשר או אולי להפרד, כי אין סיכוי לחיים זוגיים משותפים.

לרוב, אנשים מגיעים לייעוץ, ממקום של תקיעות וחוסר יכולת להחליט מהי הדרך הנכונה עבורם. פעמים רבות עולה הבקשה – משאלה, כי היועץ יסייע לקבל החלטות קשות, וממרום ניסיונו ומקצועיותו יפתור דילמות, ויתווה את הנתיב הנכון והבטוח ביותר עבור הנועצים. הצורך כי אדם חיצוני יפסוק:  "תעזבי אותו" "תזרוק אותה" ויביא סוף לייסורים שכרוכים בישיבה על הגדר, מאד מובן: מי מאיתנו לא היה רוצה לידו אדם עם "ראיית על" שיכול לצפות למרחוק ולהצביע על הדרך הרצויה.

במרבית המקרים יועצת זוגיות אינה יכולה לענות על הציפיה הנ"ל. יועץ זוגי, לפחות על פי תפיסתי, אינו נמצא ב"עמדת על" באשר לבחירות הנכונות והבעייתיות עבור הנועצים בו. הוא אמור לשמש הכלי והאמצעי דרכו ניתן לבחון את השאלות המשמעותיות שעולות בקשר, ולאפשר את המקום הבטוח והמכיל בו ניתן לבחון את התשובות הרבות לשאלות שעולות. יועץ זוגי חייב להכנס בזהירות ומתוך מידה רבה של ענווה למערכת הזוגית, הוא אינו יכול לדעת מה מתאים ומה לא נכון עבור לקוחותיו. אל לו להכניס ליעוץ את עולם ערכיו, השקפותיו, העדפותיו וצרכיו הוא. מה שנכון לי כאדם אינו נכון בהכרח לאחרים, ויתורים ופשרות בחיי אינם בהכרח הולמים את אלו שהנועץ בי מסוגל או מוכן לחיות עמם.

החיים על מורכבותם הרבה כמעט ואינם מאפשרים לנו פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות, כל שכן פתרונות שמונחתים מלמעלה מבלי שאנו נבחן את התאמתם ואת יכולותינו לקחת עליהם אחריות. דומה הדבר לאדם המגיע לדיאטנית, שבונה עבורו תכנית מושלמת לאורח חיים בריא ומזין, אך היא אינה מותאמת כלל לצרכיו האישיים, ואינה לוקחת בחשבון פרמטרים הייחודיים לו. גם היכרות מעמיקה עם חייו האינטימיים של הנועץ אינה מאפשרת לנו כמטפלים לקחת עליהם אחריות. יתרה מכך, מתן הנחיות ועיצות, מנציחות את הבעיות ומותירות את הנועץ במקום נחות, חלש, ילדי, ובעיקר תקוע.

רבים מהפונים אלינו מבקשים כי היועץ יהיה אקטיבי, שלא יהנהן בראשו אלא שיהיה מעורב ויאפשר להם לפתור את מצוקותיהם. איני רואה בכך סתירה. יועץ יכול ואמור להיות מעורב ופעיל בטיפול ובתהליך, עליו לאפשר מקום והקשבה לקולות הפנימיים הקיימים בכל אחד מאיתנו. עליו לשאול שאלות חשובות, ולא לוותר על התשובות להן, לעמת עם המציאות, להתמקד בחלקים הרגשיים ולא לתת לנועצים לברוח מהם, להתייחס למחירים ולרווחים שבכל בחירה, לבחון ביחד עם הנועצים דרכי התמודדות שונות, להבין כיצד פעלו בעבר ובאילו נסיבות, ועוד. כל זאת תוך כדי מעורבות, אמפתיה, תמיכה רגשית, ובמקביל גם שמירה על האוטונומיה של המטופל למצוא את דרכו ולבחון אותה באופן בוגר ועצמאי.

המקרים החריגים בהם מטפל אמור לנקוט עמדה, קשורים לחציית קווים אדומים. לדוגמא: כאשר קיימת אלימות וחוסר נכונות לקחת אחריות ולטפל בה, כך גם בנושאי ההתמכרויות למיניהן. מקרה נוסף הוא כאשר במהלך יעוץ זוגי מתברר כי אחד מבני הזוג מקיים במקביל קשר עם פרטנר אחר. במקרה זה מובן שאין טעם בהמשך התהליך הזוגי, ויש להציע מסגרות פרטניות לטיפול. כאמור מודבר במקרים בהם אין מקום לטיפול כי אין במי לטפל, אם מתוך חוסר מוטיבציה ונכונות לשינוי ואם בשל תנאים שאינם מאפשרים עבודה והתקדמות. ביתר המקרים, יעוץ נכון ומקצועי, אמור להרחיב את דרגות החופש של הבחירות בחיינו, באמצעות חיזוק האדם, והקשב שלו לעצמו ולצרכיו הוא.

פרופיל מחבר

הכל נשאר בינינו, ובין אמא שלך גם…

ספטמבר 22, 2008

זוגות רבים מוצאים עצמם בעימות סביב שאלת הגבולות בזוגיות. מתי ניתן לשתף אחרים במה שמתרחש בקשר הזוגי, ומתי מידע ותכנים שיוצאים בלי אבחנה מהקשר, אינם מאפשרים לבסס תחושה של אינטימיות וביטחון בקשר? מה המשמעות של גבולות נוקשים בהם דבר מהמתרחש  במסגרת הזוגיות לא יוצא החוצה, ומה המשמעות של גבולות פרוצים, כאשר להרבה מאד אנשים יכולת להכנס פנימה, לדעת על המתרחש, להביע עמדות ולהשפיע מבחוץ על הדינמיקה הזוגית.

מעורבות יתר של משפחות המוצא (הורים ואחים) בחיי היום יום של בני הזוג,  מעידה על תלות רגשית עמוקה בין בני הזוג לבין משפחותיהם. תלות זו אינה מאפשרת יציאה לחיים עצמאיים, אבחנה בין הצרכים שלהם כבני אדם בוגרים לבין הצרכים של הוריהם. אותם בני זוג יבטלו את רצונותיהם, לטובת הוריהם באופן אוטומטי, וכן יתקשו לפנות מקום לבני הזוג, כיוון שיהיו שקועים בקונפליקט מי נמצא במקום הראשון בסדר העדיפויות : אמא או בת/ן הזוג.
כל ביקורת מצד בני הזוג על הוריהם תתקבל בעלבון צורב, בזעם, ובתחושת פגיעה עצומה. בנוסף, הם ירגישו צורך לשתף את הוריהם ולקבל את ברכת הדרך על כל צעד ושעל, ויעדיפו את עמדותיהם ורצונותיהם של הוריהם, על פני אלו של בן הזוג. בקרב זוגות אלו, בני המשפחה יהיו מעורבים בכל עימות, ינקטו עמדות, וגם לאחר שבני הזוג עצמם התפייסו, יתקשו ההורים והמשפחה למחול ולקבל את חתנם/כלתם.

מנגד, גם גבולות נוקשים מידי, כאשר אחד מבני הזוג אוסר על האחר להתייעץ ולשתף את הקרובים לו, עלולים לפגוע בסופו של דבר בקשר הזוגי. בני משפחה וחברים, יכולים לשמש מקור תמיכה, לספק מבט רחב ושונה על קשיים ובעיות בהם נתקלים בני הזוג, ולפעול כגורם ממתן, מרגיע וסופג.

לרוב, אלו המונעים מבני הזוג לקבל תמיכה, הם אותם אנשים  הזקוקים לצורך רב בשליטה  על האחר, הם אינם מסוגלים לאפשר לבני זוגם להתמודד בעיות מבלי שהם יהיו שם ויכתיבו את הדרך.

קשר קרוב עם ההורים, אך לא תלותי, יכול לאפשר להתייעץ, ולקבל את העזרה הנדרשת, מבלי לשלם על כך בהמשך מחירים יקרים. בקרב זוגות אלו, הפניה החוצה בעת משבר,כשהם נמצאים במצב של זוגיות במשבר, הנה לצורך קבלת תמיכה וחיזוק יכולות ההתמודדות עם הבעיות. הגבולות ברורים לכל, ומובן שהפניה אינה מגיעה מתוך ציפייה כי הקרובים יכתיבו או נקטו עמדה שתחייב לפעולה כזו או אחרת. בן הזוג שפונה להוריו יודע  שטובתו עומדת בראש סדר העדיפויות, והאחרים מסוגלים להבחין במה שנכון ומתאים עבורו. גם הפניה החוצה של מי מבני הזוג, תתקיים תוך שמירה על האינטימיות הזוגית, על הפרטיות, ועל המקומות בהם אין דריסת רגל לסביבה החיצונית.

גם כאן, הזוגות החזקים הם אלו המוצאים את שביל הזהב, ומצליחים לפסוע על החבל הדק, שבין שמירה על המרחב האינטימי הזוגי, לבין רמה מסויימת של פתיחות ויכולת לקבל עזרה ותמיכה ומהסביבה.

 

פרופיל מחבר

כך תבחרו מטפל זוגי מקצועי

ספטמבר 6, 2008

הדרך הקלה והטובה ביותר למצוא מטפל/ת זוגי/ת, היא באמצעות המלצות של אנשים אחרים שהיו אצל המטפל/ת ויכולים להעיד מניסיונם על יכולותיו המקצועית והאישיות. אלא שבתחום הטיפול הזוגי, בדומה לאישי, לא תמיד פשוט וקל לפנות לאחרים להודות בבעיה הדורשת טיפול, וכן לבקש המלצות. רבים מהפונים לטיפול נעזרים בערוצי הפרסום השונים, אינטרנט, רדיו, טלויזיה, עיתונות וכד', כאשר המידע שניתן לקבל לרוב, הוא מצומצם ומוגבל.

בעוד במקצועות אחרים, בעלי המקצוע נדרשים להוכיח כי עברו הכשרה מספקת, טרם יציעו את שירותיהם לציבור הרחב, לצערנו, בכל הקשור לטיפול אישי או טיפול זוגי ומשפחתי, באין חוק, הכל פתוח, וכל אחד יכול להציג עצמו כמטפל, מרפא, יועץ, מורה נבוכים… לך תדע מי ומה עומדים מאחורי ההצהרות, לעיתים אפילו תעודות יפות המקשטות את חדר הטיפולים.

כאמור, באין חוק, ובאין הכרות מוקדמת עם אותו המטפל, אנו מציעים לבדוק היטב מה ההכשרה והניסיון של המטפל, ובעיקר לבקש לדעת באילו מקומות ציבוריים מוכרים עבד כמטפל. בתחום הטיפול האישי, מרבית האנשים מבינים כי עליהם לפנות למי שעיסוקו פסיכותרפיה (פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי, פסיכאטר וכד'), ואילו בנושא הטיפול הזוגי הדברים פחות ברורים ומוכרים.

אנו ממליצים לברר האם המטפל הזוגי ומשפחתי אליו פניתם, הנו בעל הסמכה מוכרת על ידי "האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין". כמובן שלא מדובר ב"תעודת ביטוח" באשר ליכולותיו ולהצלחת הטיפול, עם זאת, תעודת הסמכה מבטיחה לכם שהמטפל היושב מולכם, ובידיו הפקדתם את הטיפול בזוגיות שלכם, עבר דרך ארוכה של הכשרה טרם הציע את שירותיו. מסלול ההתמחות  אותו מחייבת האגודה, ארוך וכולל מלבד תואר שני אקדמי מוכר במקצועות טיפוליים (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, ייעוץ חינוכי וכד'), עוד  3 שנות לימודי תעודה בנושא הטיפול הזוגי והמשפחתי, ולאחר מכן,  מספר שנים בהן נצברות מאות שעות עבודה מול זוגות ומשפחות, במקומות ציבוריים – לרוב תחנות לייעוץ נישואין בקהילה או בארגונים דוגמת ויצ"ו ונעמת. לאורך תקופת ההכשרה הארוכה, המטפל נדרש להוכיח יכולות מקצועיות, המפוקחות באופן מתמיד על ידי מדריכים מוסמכים בעלי ניסיון רב שנים בהדכת מטפלים.

לצערי, אני ועמיתי למקצוע  נתקלים בתקופה האחרונה בלא מעט מקרים של אנשים שבתמימותם פנו ל"מטפלים",  שסברו כי יוכלו לסייע להם. לעיתים קרובות הנזקים עולים על התועלת. חשוב להבין כי טיפול זוגי הוא מקצוע בפני עצמו, לא כל מי שמטפל בבודדים מסוגל לטפל בזוגות, מדובר בגישות, תיאוריות וכלי עבודה שונים, ולכן כדאי לפנות למטפלים שרכשו את הידע והמיומנויות הסצפציפיות בתחום זה.

אל תתפתו למחירים מוזלים, להבטחות שווא, ובוודאי אל תשלמו מראש על "סדרת טיפולים" או סדנאות. אל תתביישו לשאול היכן רכש המטפל את הידע והניסיון בטיפול זוגי, כמה שנים עוסק בטיפול, העדיפו מטפלים שעבדו בשירות הציבורי, שכן במקומות אלו מקבלים רק מטפלים בשלבי הסמכה או לאחריה, וכן קיימת מסגרת מבוקרת של הדרכה ופיקוח. מעבר לכך, בדקו אם המטפל בעל הסמכה וחברות באגודה הישראלית לטיפול משפחתי וזוגי, (ניתן לבדוק זאת בקלות באתר האגודה) וכך, גם אם חלילה תרגישו שהטיפול פגע בכם או שנעשו בו עבירות אתיות ומקצועיות, שמורה בידיכם הזכות לפנות לועדת האתיקה של האגודה, שבידיה היכולת  להפעיל סנקציות כלפי מטפל שיימצא כי סרח.

ונשמרתם לנפשותיכם עד מאד.

פרופיל מחבר

טיפול זוגי אינסטנט

אוגוסט 28, 2008

בשנים האחרונות אנו עדים לעליה במודעות ובמספר הפניות לטיפול זוגי. יותר ויותר זוגות מבינים שניתן וכדאי להיעזר בטיפול על מנת לפתור להתמודד טוב יותר עם מצבי מעבר ומשברים לאורך מעגל החיים. הסטיגמה הרואה בפניה לטיפול כ"הודאה בכישלון" הולכת ומצטמצמת ובאת מקומה תופסת גיטימציה והבנה הרואה ב"מסע" האישי והזוגי דרך לשינוי ושיפור איכות החיים.

ללא ספק העיסוק התקשורתי הרב בתחום הטיפולי תרם להכרה החברתית כי טיפול הוא כלי חשוב ויעיל. עם זאת, התחושה שלנו כמטפלים, היא שהתקשורת שותפה להתפתחות תפיסה מוטעית באשר לתהליך עצמו.

בטלויזיה, באופן מובן, תהליכי שינוי נראים קצרים ממוקדים, מיידים ומצטלמים נפלא. תוך שעה, משפחה מפורקת הופכת למשפחה מלוכדת ומתפקדת, אדם חסר ביטחון בחלוף שבועות, זוכה לדימוי והערכה עצמית גבוהים, זוג במשבר יוצא ממנו חיש קל לאחר התערבות מקצועית קצרצרה, שלוב זרועות אל השקיעה או הזריחה, תלוי מתי הסתיים הטיפול, בהצלחה גורפת כמובן.

טיפול זוגי קצר

לא פלא איפה, שרבים מהלקוחות שפונים אלינו מצפים לתהליך קצר, מהיר ומידי, ומתקשים להבין מדוע דרושות בין 10 ל 20 מפגשים כאשר הוא מדובר בטיפול קצר מועד. טיפול נתפס בטעות לעיתים כסוג של "חינוך מחדש" שהרי מה פשוט יותר מלהגיע לאדם מקצועי, חיצוני, לבקש ממנו חוו"ד באשר לטעויות (של בן הזוג כמובן), ולצפות כי כאשר הדברים יובנו, השינוי המיוחל יתרחש כאו ועכשיו.

אני מנסה להסביר כי שינוי אינו קשור ואינו מושפע רק מתהליכי חשיבה. על מנת ששינוי יתרחש יש צורך להתייחס גם למרכיבים הרגשיים שמקורם בהווה ובעבר, ואשר מלווים ומשפיעים עלינו שנים ארוכות. לא פשוט לוותר על הרגלים, על סגנון חשיבה והתנהגות, גם כאשר אנו מבינים שאינם משרתים אותנו (לכל מי שניסה בימי חייו דיאטה, כניסה לפעילות ספורטיבית סדירה וכד'). על מנת לאמץ דפוסים חדשים או להרחיב את אלו הקיימים, יש צורך ליטול סיכונים, להתגבר על הפחדים ולחוש שהשינוי עונה על צרכים רגשיים משמעותיים. ההבנה של נכון/לא נכון אינה תמיד רלוונטית, נדרשת נגיעה ומתן מקום לרגשות השונים, לשאלות העמוקות, לחרדות כדי שניתן יהיה להתגבר עליהן, התהליך דורשזמן, אורך רוח, סבלנות וכמובן מידה מסויימת של אופטימיות.

פרופיל מחבר

ירידה בתשוקה המינית – גזרת גורל או סמפטום

אוגוסט 12, 2008

זוגות רבים מדווחים על ירידה בתשוקה המינית לאחר תקופה מסויימת, ההתלהבות הראשונית פחתה, השגרה הופכת את חיי המין לידועים צפויים ואפילו קצת משעממים, העייפות, המתח, הילדים, ויתר "אוייביהם" של חיי המין נוגסים עוד ועוד ברצון ובצורך לקשר מיני. הבעיה הקשה מתעוררת כאשר נוצרים פערים בין הרצונות והצרכים המיניים של כל אחד מבני הזוג, או אז אחד עלול לחוש דחוי, נעלב, פגוע, והאחר עלול להרגיש תחת מצור, לחץ בלתי פוסק, רגשות אשמה על כך שאינו עומד במשימה. וכך נוצר מעגל סגור שבו ככל שהכעסים ויתר הרגשות השליליים מצטברים, הרי שהתשוקה מתפוגגת.

כאמור, לשינוי או לתשוקה המינית הנמוכה סיבות רבות, חלקן פיזיולוגיות (שינויים הורמונליים, שימוש באמצעי מניעה וכד'). חלקן קשורות למציאות חיי היום יום – העייפות, העומסים הרגשיים והפיזיים, הקושי לפנות זמן ומרחב מתאים לזוגיות ועוד. חלק מהגורמים מתחברים לקונפליקטים זוגיים, ובעיקר לאלו שרוחשים מתחת לפני השטח או השטיח – כעסים שלא נאמרים, ביקורות חוזרות, אכזבות לא מדוברות – כל אלו יוצרים דחיה וקושי עצום להתקרב ולחוש אינטימיות רגשית ומינית.  מנגד, גם פחד מפני קונפליקטים, "הליכה על ביצים"  – מגבירים את הריחוק והחשש להתקרב.  כך גם פחד או איום  מפני הלבד וצורך עד כדי תלות להיות זה לצד זה, יכול לגרום לקשר להפוך לסוג של לחברות קרובה אך לא ארוטית בדומה לקשר שבין אחים – חברים.

קיימים משתנים שמקורם בעבר האישי של כל אחד מבני הזוג, ולכן בתהליך של טיפול ננסה ללמוד מה היו המסרים החברתיים והקודים התרבותיים סביב מין ומיניות שספגו במהלך שנות ילדותם והתבגרותם. עד כמה ניתנה לגיטימציה ומקום למין, האם היה הנושא טאבו, האם ייחסו לו הקשרים שליליים – לא יפה לדבר על… לא צריך לגעת..
מה היו המודלים שהפנימו בני הזוג, עד כמה ראו בהוריהם גם זוג ולא רק אב ואם.

טיפול זוגי כולל כמעט תמיד התייחסות לחיי המין, שדרכם ניתן ללמוד רבות על הקשר הזוגי, ולרוב ישמשו מעין נייר לקמוס לאיכות החיים הזוגית. בדרך כלל אלו הראשונים להפגע כאשר קיים קונפליקט זוגי או מתחילה התרחקות, ולכן אנו מצפים כי סיום הטיפול ושיפור בחיי הרגש יוביל לשינוי חיובי גם בחיי המין. הטיפול הזוגי אינו כולל רצפטים ועיצות התנהגותיות לעוררות מינית, אלא בעיקר מנסה לבחון עם בני הזוג את הסיבות לשינוי או לשביעות הרצון ההדדית, וכן לבחון ביחד דרכים רגשיות ותפיסתיות שיובילו לשינוי.

 

פרופיל מחבר

טיפול זוגי – על רוחות הרפאים מהעבר

אוגוסט 6, 2008

פעמים רבות אני נשאלת לשם מה יש "לחפור" בהיסטוריה במהלך טיפול זוגי. הרי אנחנו כבר מכירים זה את זה, מכירים את עצמנו, קל וחומר כאשר מגיעים לטיפול זוגי, אחרי שעברנו טיפול אישי, סדנאות מודעות למיניהן ועוד.

"אנחנו רוצים תכ'לס כלים לשינוי" – זוהי דרישה שנשמעת מעת לעת, ואפשר בהחלט להבין אותה. לרוב זוגות מגיעים לטיפול כמו לרופא שיניים, כאשר הכאבים כבר בלתי נסבלים, כאשר אין ברירה, ועל הפרק עומדת אפשרות של עקירה. למי יש סבלנות, כח וזמן "לבזבז" על דיונים היסטורים. אנחנו כבר כל כך עייפים מותשים ושחוקים זה מזה, שהדבר האחרון שנרצה זה לגלות אמפתיה למצוקות שלו, ועוד לאלו שאמא שלו גרמה לו…

ובכל זאת, טיפול זוגי למרות שהוא ממוקד בהווה הזוגי, לא יוכל להועיל ולהוביל שינוי, אם לא נבין את הגורמים שמשפיעים- לטוב ולפחות טוב – על הקשר הזוגי, ואלו לרוב קשורים להיסטוריה האישית שאיתה מגיע כל אחד מבני הזוג לקשר. יתרה מכך, הבחירה בבן הזוג, על נקודות החוזקה והתורפה שלו, מקורה בפצעי העבר שלנו, ולכן חשיבות עצומה להבנת תהליכים שעברנו בקשרים משמעותיים עם הורינו, על מנת להבין מה באמת מכאיב לנו באינטראקציה הזוגית.

חלק מתהליך ההכרות והערכה הראשונית במסגרת טיפול זוגי, כולל גם הבנה טובה של הרקע איתו מגיע כל אחד לקשר. לרוב, נגלה שהמקום הכי מכאיב בהווה, קשור לנקודה מאד כואבת ופוגעת מן העבר. אין המדובר בהכרח על טראומות ילדות קשות, אלא על אירועים, ודפוסים משפחתיים והוריים שהצרו צעדנו, שהפחידו, חסמו, השפילו, ולא אפשרו לנו די מקום לצמיחה ולהתפתחות.  לדוגמא, אשה שבביתה זלזלו ולא העריכו את כישוריה, באופן לא מפתיע עלולה לבחור בבן זוג אותו היא תחווה יהיר, מתנשא, ולהרגיש שאינו מתחשב ברגשותיה. גבר שנדרש להדחיק ולשלוט ברגשותיו עשוי לבחור  אשה שמגיבה ברגשנות יתר לטעמו, "שעושה מכל זבוב פיל" וכמובן לבטא הרבה כעס כלפיה.

מטרת הטיפול הזוגי, לאפשר לשני בני הזוג להכיר זה בפצעיו של זה, לקחת אחריות עליהם, ולפתוח הזדמנות לצמיחה הדדית במרחב זוגי תומך, מגן ואמפתי, שיוביל לריפוי, ולו חלקי של חלק מפצעי העבר שלנו.

 

פרופיל מחבר


הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.