Archive for ספטמבר, 2008

הכל נשאר בינינו, ובין אמא שלך גם…

ספטמבר 22, 2008

זוגות רבים מוצאים עצמם בעימות סביב שאלת הגבולות בזוגיות. מתי ניתן לשתף אחרים במה שמתרחש בקשר הזוגי, ומתי מידע ותכנים שיוצאים בלי אבחנה מהקשר, אינם מאפשרים לבסס תחושה של אינטימיות וביטחון בקשר? מה המשמעות של גבולות נוקשים בהם דבר מהמתרחש  במסגרת הזוגיות לא יוצא החוצה, ומה המשמעות של גבולות פרוצים, כאשר להרבה מאד אנשים יכולת להכנס פנימה, לדעת על המתרחש, להביע עמדות ולהשפיע מבחוץ על הדינמיקה הזוגית.

מעורבות יתר של משפחות המוצא (הורים ואחים) בחיי היום יום של בני הזוג,  מעידה על תלות רגשית עמוקה בין בני הזוג לבין משפחותיהם. תלות זו אינה מאפשרת יציאה לחיים עצמאיים, אבחנה בין הצרכים שלהם כבני אדם בוגרים לבין הצרכים של הוריהם. אותם בני זוג יבטלו את רצונותיהם, לטובת הוריהם באופן אוטומטי, וכן יתקשו לפנות מקום לבני הזוג, כיוון שיהיו שקועים בקונפליקט מי נמצא במקום הראשון בסדר העדיפויות : אמא או בת/ן הזוג.
כל ביקורת מצד בני הזוג על הוריהם תתקבל בעלבון צורב, בזעם, ובתחושת פגיעה עצומה. בנוסף, הם ירגישו צורך לשתף את הוריהם ולקבל את ברכת הדרך על כל צעד ושעל, ויעדיפו את עמדותיהם ורצונותיהם של הוריהם, על פני אלו של בן הזוג. בקרב זוגות אלו, בני המשפחה יהיו מעורבים בכל עימות, ינקטו עמדות, וגם לאחר שבני הזוג עצמם התפייסו, יתקשו ההורים והמשפחה למחול ולקבל את חתנם/כלתם.

מנגד, גם גבולות נוקשים מידי, כאשר אחד מבני הזוג אוסר על האחר להתייעץ ולשתף את הקרובים לו, עלולים לפגוע בסופו של דבר בקשר הזוגי. בני משפחה וחברים, יכולים לשמש מקור תמיכה, לספק מבט רחב ושונה על קשיים ובעיות בהם נתקלים בני הזוג, ולפעול כגורם ממתן, מרגיע וסופג.

לרוב, אלו המונעים מבני הזוג לקבל תמיכה, הם אותם אנשים  הזקוקים לצורך רב בשליטה  על האחר, הם אינם מסוגלים לאפשר לבני זוגם להתמודד בעיות מבלי שהם יהיו שם ויכתיבו את הדרך.

קשר קרוב עם ההורים, אך לא תלותי, יכול לאפשר להתייעץ, ולקבל את העזרה הנדרשת, מבלי לשלם על כך בהמשך מחירים יקרים. בקרב זוגות אלו, הפניה החוצה בעת משבר,כשהם נמצאים במצב של זוגיות במשבר, הנה לצורך קבלת תמיכה וחיזוק יכולות ההתמודדות עם הבעיות. הגבולות ברורים לכל, ומובן שהפניה אינה מגיעה מתוך ציפייה כי הקרובים יכתיבו או נקטו עמדה שתחייב לפעולה כזו או אחרת. בן הזוג שפונה להוריו יודע  שטובתו עומדת בראש סדר העדיפויות, והאחרים מסוגלים להבחין במה שנכון ומתאים עבורו. גם הפניה החוצה של מי מבני הזוג, תתקיים תוך שמירה על האינטימיות הזוגית, על הפרטיות, ועל המקומות בהם אין דריסת רגל לסביבה החיצונית.

גם כאן, הזוגות החזקים הם אלו המוצאים את שביל הזהב, ומצליחים לפסוע על החבל הדק, שבין שמירה על המרחב האינטימי הזוגי, לבין רמה מסויימת של פתיחות ויכולת לקבל עזרה ותמיכה ומהסביבה.

 

פרופיל מחבר

מודעות פרסומת

כך תבחרו מטפל זוגי מקצועי

ספטמבר 6, 2008

הדרך הקלה והטובה ביותר למצוא מטפל/ת זוגי/ת, היא באמצעות המלצות של אנשים אחרים שהיו אצל המטפל/ת ויכולים להעיד מניסיונם על יכולותיו המקצועית והאישיות. אלא שבתחום הטיפול הזוגי, בדומה לאישי, לא תמיד פשוט וקל לפנות לאחרים להודות בבעיה הדורשת טיפול, וכן לבקש המלצות. רבים מהפונים לטיפול נעזרים בערוצי הפרסום השונים, אינטרנט, רדיו, טלויזיה, עיתונות וכד', כאשר המידע שניתן לקבל לרוב, הוא מצומצם ומוגבל.

בעוד במקצועות אחרים, בעלי המקצוע נדרשים להוכיח כי עברו הכשרה מספקת, טרם יציעו את שירותיהם לציבור הרחב, לצערנו, בכל הקשור לטיפול אישי או טיפול זוגי ומשפחתי, באין חוק, הכל פתוח, וכל אחד יכול להציג עצמו כמטפל, מרפא, יועץ, מורה נבוכים… לך תדע מי ומה עומדים מאחורי ההצהרות, לעיתים אפילו תעודות יפות המקשטות את חדר הטיפולים.

כאמור, באין חוק, ובאין הכרות מוקדמת עם אותו המטפל, אנו מציעים לבדוק היטב מה ההכשרה והניסיון של המטפל, ובעיקר לבקש לדעת באילו מקומות ציבוריים מוכרים עבד כמטפל. בתחום הטיפול האישי, מרבית האנשים מבינים כי עליהם לפנות למי שעיסוקו פסיכותרפיה (פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי, פסיכאטר וכד'), ואילו בנושא הטיפול הזוגי הדברים פחות ברורים ומוכרים.

אנו ממליצים לברר האם המטפל הזוגי ומשפחתי אליו פניתם, הנו בעל הסמכה מוכרת על ידי "האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין". כמובן שלא מדובר ב"תעודת ביטוח" באשר ליכולותיו ולהצלחת הטיפול, עם זאת, תעודת הסמכה מבטיחה לכם שהמטפל היושב מולכם, ובידיו הפקדתם את הטיפול בזוגיות שלכם, עבר דרך ארוכה של הכשרה טרם הציע את שירותיו. מסלול ההתמחות  אותו מחייבת האגודה, ארוך וכולל מלבד תואר שני אקדמי מוכר במקצועות טיפוליים (פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, ייעוץ חינוכי וכד'), עוד  3 שנות לימודי תעודה בנושא הטיפול הזוגי והמשפחתי, ולאחר מכן,  מספר שנים בהן נצברות מאות שעות עבודה מול זוגות ומשפחות, במקומות ציבוריים – לרוב תחנות לייעוץ נישואין בקהילה או בארגונים דוגמת ויצ"ו ונעמת. לאורך תקופת ההכשרה הארוכה, המטפל נדרש להוכיח יכולות מקצועיות, המפוקחות באופן מתמיד על ידי מדריכים מוסמכים בעלי ניסיון רב שנים בהדכת מטפלים.

לצערי, אני ועמיתי למקצוע  נתקלים בתקופה האחרונה בלא מעט מקרים של אנשים שבתמימותם פנו ל"מטפלים",  שסברו כי יוכלו לסייע להם. לעיתים קרובות הנזקים עולים על התועלת. חשוב להבין כי טיפול זוגי הוא מקצוע בפני עצמו, לא כל מי שמטפל בבודדים מסוגל לטפל בזוגות, מדובר בגישות, תיאוריות וכלי עבודה שונים, ולכן כדאי לפנות למטפלים שרכשו את הידע והמיומנויות הסצפציפיות בתחום זה.

אל תתפתו למחירים מוזלים, להבטחות שווא, ובוודאי אל תשלמו מראש על "סדרת טיפולים" או סדנאות. אל תתביישו לשאול היכן רכש המטפל את הידע והניסיון בטיפול זוגי, כמה שנים עוסק בטיפול, העדיפו מטפלים שעבדו בשירות הציבורי, שכן במקומות אלו מקבלים רק מטפלים בשלבי הסמכה או לאחריה, וכן קיימת מסגרת מבוקרת של הדרכה ופיקוח. מעבר לכך, בדקו אם המטפל בעל הסמכה וחברות באגודה הישראלית לטיפול משפחתי וזוגי, (ניתן לבדוק זאת בקלות באתר האגודה) וכך, גם אם חלילה תרגישו שהטיפול פגע בכם או שנעשו בו עבירות אתיות ומקצועיות, שמורה בידיכם הזכות לפנות לועדת האתיקה של האגודה, שבידיה היכולת  להפעיל סנקציות כלפי מטפל שיימצא כי סרח.

ונשמרתם לנפשותיכם עד מאד.

פרופיל מחבר