Posts Tagged ‘טיפול אישי’

יחסי "מטפל לקוח" ככלי לשינוי במהלך טיפול זוגי או אישי

נובמבר 29, 2009

"במה יקדם אותי טיפול, מה יועיל ייעוץ, מה כבר המטפל יכול לומר שאיני יודע על עצמי, עליך כבן/ת הזוג שלי, איך ייתכן שאדם המגיע מבחוץ, ולכל היותר נפגש איתנו פעם בשבוע, מסוגל להבין ולעזור, כאשר הוא אינו נוכח שעה שעה בחיינו?"אלו שאלות שחוזרות אצל רבים מהלקוחות המהססים לפנות לטיפול, גם ולמרות שמבינים כי קיימת בעיה, שאינה מאפשרת להמשיך ולהתקדם הלאה כמו מקל התקוע בגלגלים.

ואכן, מה באמת אנו המטפלים מסוגלים להציע למטופלים, הלקוחות הנועצים ( 2 הביטויים האחרונים מועדפים על).
מטרתו של טיפול זוגי או אישי, עבורי, הנה הרחבת דרגות חופש הבחירה, במהלכו אמור הנועץ להתבונן מזוויות רחבות יותר על הקשיים בהם הוא נתקל, לגעת בהם מבלי לחשוש, ולהעיז לנוע לכיוונים טובים ונכונים יותר עבורו. בטיפול המטפל עצמו משמש כלי, אמצעי, שמאפשר לברר, לבחון ובהמשך להרחיב את דרכי ההתמודדות, ולצאת מתוך מצב התקיעות או המשבר ממנו מתחיל הטיפול.

כאמור, הכלי העיקרי שאנו מספקים במהלך הטיפול, הוא את עצמנו. הסיפור של הלקוח/ות עומד במרכז הבמה, אך באמצעות היחסים המתוארים בין הלקוח לבין הקרובים אליו, ובהמשך אלו הנרקמים בין המטפל לבין הנועץ, אנו יכולים להתחיל להבין את הקשיים בהם הוא נתקל ולהניע את הגלגלים.

ליחסי הגומלין ולאינטראקציה הנוצרת בין המטפל ללקוח, אם כן, תפקיד חשוב וחיוני בהנעת תהליך השינוי.
את הקליניקה אפשר לדמות לסוג של מעבדה, בה בתנאים מבוקרים, מוגנים, ובטוחים יחסית, ניתן לבחון ולברר ולעבוד על היחסים שמתקיימים מחוצה לה, ובמסגרתה ניתן להתחיל לחזק יכולות ודרכי התמודדות נוספות.

בשפה המקצועית נקרא לתהליך "העברה" ו"העברה נגדית". משמעו, כאשר בטיפול מתעוררים רגשות מכל סוג שהוא, כלפי המטפל (מועברים אליו רגשות הנועץ), הרי שאנו לא נסתפק בשיקוף אותם רגשות ובביטוי אמפתיה כלפיהם. אנו נעזר באותם רגשות שעלו בחדר כאמצעי להבין ולקבל תמונה רחבה יותר של יחסי הלקוח גם עם אחרים משמעותיים בחייו: עם בן/ת הזוג, ילדיו, הוריו, הבוסים שלו וכד'. לדוגמא אם התעורר כעס כלפי כמטפלת, "אשתמש" בכעס גם על מנת לבחון היכן פגעתי או הכאבתי ללקוח, אבל לא פחות חשוב מכך, אבדוק ביחד עם הלקוח, האם הכעס שהתעורר בחדר מולי, מוכר ללקוח גם מקשרים אחרים, מופיע גם באירועים שונים בהם הוא מתפרץ, לעיתים, מבלי שיהיה מודע לכך. האם לדוגמא, הוא חווה עצמו חלש, פגיע, חסר אונים מול סמכות מכל סוג, כאשר הוא לא מובן כפי שהיה מצפה לכך. האם כאשר מנסים להתקרב אליו, הוא נבהל ונרתע (ואז מתחיל לבטל את הפגישות, לאחר, להתעייף גם בטיפול)? האם מה שקורה לבני הזוג מולי משקף ומלמד משהו על הדינמיקה ביניהם? האם היכולת שלהם להרגיש קרובים וביחד היא רק כאשר הם מתעמתים בינם לבין עצמם?

כאמור בטיפול אנו מדברים על יחסים שבין שניים (בטיפול אישי) ובין שלושה ויותר (טיפול זוגי ומשפחתי), הרי שגם על המטפל לבחון מה הוא חש כלפי הלקוח שלו. אילו רגשות מתעוררים אצלו כלפיו, והאם אלו ייחודיים רק למטופל המסויים הזה. כאשר לקוחות מעוררים בי רגשות שאיני מכירה בעצמי, או שאינם מופיעים בקשר שלי מול אחרים, הרי שיש כאן מפתח חשוב להבנה מה מתרחש במרחב שבין המטופל למטפל שמעורר את אותם הרגשות. האם המטופל הזה מעורר אצל המטפל דאגה, רצון לחבק לעטוף ולגונן, האם מעורר אצלו מתח ולחץ, האם עצבות.

דרך אותם הרגשות הללו ניתן להעלות לא מעט שאלות על אינטראקציות רגשיות בקשרים אחרים, ולעיתים כאשר המטפל חווה רגשות שהלקוח אינו מבטא אותם, ננסה לבדוק האם המטפל מרגיש אותם במקום הלקוח, כיוון שהאחרון, מדחיק, מתכחש ומבוהל מהם, ולכן אין להם ביטוי. לעיתים כמטפלת ארגיש דכדוך וחוסר אונים מול הלקוחות, ולכן אבחן האם הרגשות הללו שייכים ללקוחות עצמם שמדחיקים אותם, אך בתהליך הטיפול הם "הועברו" והופיעו אצלי . התרחשויות אלו משמשות אבני דרך הכרחיות המנתבות את המסע המשותף של המטפל והלקוח לקראת השינוי.

פרופיל מחבר

טיפול זוגי – האם מדובר בטיפול אישי כפול? האם ניתן לטפל במקביל באופן אישי וזוגי?

יולי 6, 2008

מהי המסגרת של טיפול זוגי, האם מדובר בטיפול מקביל בו ובה? האם זהו טיפול פסיכולוגי בבעיות של כל אחד מבני הזוג? במה הוא שונה מהטיפול האישי אם בכלל?

באופן עקרוני, הטיפול הזוגי מכוון לטפל בזוגיות עצמה, באינטראקציה שבין בני הזוג, במרחב הזוגי ובכל מה שנוצר ומשפיע על הקשר, לטוב ולפחות טוב. מטפל זוגי אינו הופך במהלך הטיפול למטפל אישי של כל אחד מבני הזוג, שכן בשונה מהטיפול האישי, בו המיקוד הוא על הפרט, כאן המיקוד הנו על הזוג, והנאמנות של המטפל שווה כלפי שני בני הזוג באותה המידה.

בדומה לטיפול האישי, גם כאן, קיימת חשיבות להיסטוריה האישית והזוגית, אולם מטרת המידע, אינו מכוון רק לשם העלאת התכנים מן העבר למודעות, אלא גם כדי ללמוד כיצד העבר האישי והזוגי משתלב בהווה ומכוון אותו.

פעמים רבות, אני נתקלת לצערי, בטיפולים אישיים שהפכו בשלב מסויים לטיפולים זוגיים, וכמובן כמעט תמיד נכשלים, במפח נפש, כאשר התחושה של בן הזוג שהצטרף, כי המטפל לא היה מספיק אובייקטיבי, וכבר ליבו היה נתון לבן הזוג שהיה בטיפול האישי.  תחושותיו של בן הזוג שהצטרף לטיפול בהחלט מובנות והגיוניות.  קשה עד בלתי אפשרי לנהל טיפול זוגי לאחר טיפול אישי, כל שכן במקביל.  המטפל, שהוא קודם כל אדם בשר ודם, לא יכול לערוך הפרדה מלאכותית בין הקשר הרגשי שנוצר בטיפול האישי, ולהתייחס לבן הזוג האחר, תוך התעלמות ממערכת היחסים שנוצרה עם בן הזוג שבטיפול. טיפול זוגי יכול להפוך לטיפול אישי, בהסכמת שני בני הזוג, אולם המהלך ההפוך מאד בעייתי ולא מומלץ.

 

פרופיל מחבר