Posts Tagged ‘טיפול זוגי’

יחסי "מטפל לקוח" ככלי לשינוי במהלך טיפול זוגי או אישי

נובמבר 29, 2009

"במה יקדם אותי טיפול, מה יועיל ייעוץ, מה כבר המטפל יכול לומר שאיני יודע על עצמי, עליך כבן/ת הזוג שלי, איך ייתכן שאדם המגיע מבחוץ, ולכל היותר נפגש איתנו פעם בשבוע, מסוגל להבין ולעזור, כאשר הוא אינו נוכח שעה שעה בחיינו?"אלו שאלות שחוזרות אצל רבים מהלקוחות המהססים לפנות לטיפול, גם ולמרות שמבינים כי קיימת בעיה, שאינה מאפשרת להמשיך ולהתקדם הלאה כמו מקל התקוע בגלגלים.

ואכן, מה באמת אנו המטפלים מסוגלים להציע למטופלים, הלקוחות הנועצים ( 2 הביטויים האחרונים מועדפים על).
מטרתו של טיפול זוגי או אישי, עבורי, הנה הרחבת דרגות חופש הבחירה, במהלכו אמור הנועץ להתבונן מזוויות רחבות יותר על הקשיים בהם הוא נתקל, לגעת בהם מבלי לחשוש, ולהעיז לנוע לכיוונים טובים ונכונים יותר עבורו. בטיפול המטפל עצמו משמש כלי, אמצעי, שמאפשר לברר, לבחון ובהמשך להרחיב את דרכי ההתמודדות, ולצאת מתוך מצב התקיעות או המשבר ממנו מתחיל הטיפול.

כאמור, הכלי העיקרי שאנו מספקים במהלך הטיפול, הוא את עצמנו. הסיפור של הלקוח/ות עומד במרכז הבמה, אך באמצעות היחסים המתוארים בין הלקוח לבין הקרובים אליו, ובהמשך אלו הנרקמים בין המטפל לבין הנועץ, אנו יכולים להתחיל להבין את הקשיים בהם הוא נתקל ולהניע את הגלגלים.

ליחסי הגומלין ולאינטראקציה הנוצרת בין המטפל ללקוח, אם כן, תפקיד חשוב וחיוני בהנעת תהליך השינוי.
את הקליניקה אפשר לדמות לסוג של מעבדה, בה בתנאים מבוקרים, מוגנים, ובטוחים יחסית, ניתן לבחון ולברר ולעבוד על היחסים שמתקיימים מחוצה לה, ובמסגרתה ניתן להתחיל לחזק יכולות ודרכי התמודדות נוספות.

בשפה המקצועית נקרא לתהליך "העברה" ו"העברה נגדית". משמעו, כאשר בטיפול מתעוררים רגשות מכל סוג שהוא, כלפי המטפל (מועברים אליו רגשות הנועץ), הרי שאנו לא נסתפק בשיקוף אותם רגשות ובביטוי אמפתיה כלפיהם. אנו נעזר באותם רגשות שעלו בחדר כאמצעי להבין ולקבל תמונה רחבה יותר של יחסי הלקוח גם עם אחרים משמעותיים בחייו: עם בן/ת הזוג, ילדיו, הוריו, הבוסים שלו וכד'. לדוגמא אם התעורר כעס כלפי כמטפלת, "אשתמש" בכעס גם על מנת לבחון היכן פגעתי או הכאבתי ללקוח, אבל לא פחות חשוב מכך, אבדוק ביחד עם הלקוח, האם הכעס שהתעורר בחדר מולי, מוכר ללקוח גם מקשרים אחרים, מופיע גם באירועים שונים בהם הוא מתפרץ, לעיתים, מבלי שיהיה מודע לכך. האם לדוגמא, הוא חווה עצמו חלש, פגיע, חסר אונים מול סמכות מכל סוג, כאשר הוא לא מובן כפי שהיה מצפה לכך. האם כאשר מנסים להתקרב אליו, הוא נבהל ונרתע (ואז מתחיל לבטל את הפגישות, לאחר, להתעייף גם בטיפול)? האם מה שקורה לבני הזוג מולי משקף ומלמד משהו על הדינמיקה ביניהם? האם היכולת שלהם להרגיש קרובים וביחד היא רק כאשר הם מתעמתים בינם לבין עצמם?

כאמור בטיפול אנו מדברים על יחסים שבין שניים (בטיפול אישי) ובין שלושה ויותר (טיפול זוגי ומשפחתי), הרי שגם על המטפל לבחון מה הוא חש כלפי הלקוח שלו. אילו רגשות מתעוררים אצלו כלפיו, והאם אלו ייחודיים רק למטופל המסויים הזה. כאשר לקוחות מעוררים בי רגשות שאיני מכירה בעצמי, או שאינם מופיעים בקשר שלי מול אחרים, הרי שיש כאן מפתח חשוב להבנה מה מתרחש במרחב שבין המטופל למטפל שמעורר את אותם הרגשות. האם המטופל הזה מעורר אצל המטפל דאגה, רצון לחבק לעטוף ולגונן, האם מעורר אצלו מתח ולחץ, האם עצבות.

דרך אותם הרגשות הללו ניתן להעלות לא מעט שאלות על אינטראקציות רגשיות בקשרים אחרים, ולעיתים כאשר המטפל חווה רגשות שהלקוח אינו מבטא אותם, ננסה לבדוק האם המטפל מרגיש אותם במקום הלקוח, כיוון שהאחרון, מדחיק, מתכחש ומבוהל מהם, ולכן אין להם ביטוי. לעיתים כמטפלת ארגיש דכדוך וחוסר אונים מול הלקוחות, ולכן אבחן האם הרגשות הללו שייכים ללקוחות עצמם שמדחיקים אותם, אך בתהליך הטיפול הם "הועברו" והופיעו אצלי . התרחשויות אלו משמשות אבני דרך הכרחיות המנתבות את המסע המשותף של המטפל והלקוח לקראת השינוי.

פרופיל מחבר

מודעות פרסומת

יעוץ זוגי – שניים זה לפעמים יותר מידי ביחד…

נובמבר 23, 2009

"אני לא יכול יותר, היא לא נותנת לי אוויר לנשימה, על כל דבר אני צריך לתת דין וחשבון, לצאת לבילוי לבד עם חברים – לא יעלה על הדעת, להשאר לצפות בלילה בטלויזיה או לגלוש כאשר היא כבר במיטה – סוג של הכרזת מלחמה, לדבר בטלפון עם מישהו/י יותר מדקה שתיים – מוטב כבר לקפוץ מאיזה בניין גבוה…."
משפטים מעין אלו, חוזרים בקרב זוגות הפונים לתהליך של יעוץ זוגי, מתוך קושי עצום להתמודד עם הלבד והביחד שביניהם.

בתחילת הקשר, בשלב ההתאהבות, הצורך להיות ביחד, היכולת לוותר על עצמי לטובת ה"אנחנו", ההעדפה הברורה של כל פעילות משותפת על פני פעילות בנפרד – מאפיינים את מרבית הזוגות. עם התפתחות הקשר, אנו אט אט מוצאים איזון בין הביחד לבין הנפרד, מתגעגעים כאשר לא מתראים, אבל גם חוזרים ומסוגלים להנות מפעילויות ללא בו הזוג.

בקרב זוגות הנמצאים בקונפליקט של מרחק מול קרבה – אחד מבני הזוג עלול לחוש מחנק, בעוד האחר ירגיש כי הוא זקוק לנוכחות בן/ת הזוג, וכי כל פרידה ממנו מהווה סיכון ואיום על הקשר. בני הזוג הללו יתאפיינו ב"ריקוד" בו ככל שהאחד ינסה להתקרב, האחר ימהר לברוח. בזוגיות מעין זו לא תתפתח אינטימיות וקרבה מספקת בשל רמת המתח והחרדה מפני האפשרות להעלם בקשר ולהבלע על ידי האחר, ומנגד מפני האפשרות להשאר לבד, ללא שליטה, להנטש ולהפגע.

קשה מאד לבנות קשר יציב ובוגר תחת איום של נטישה/הבלעות. זהו קשר שבו מאבקי השליטה על המרחב האישי, וניסיונות השליטה עליו מובילים לשחיקה.

בני הזוג שאינם מסוגלים לחיות עם מידה מסויימת של מרווח ומרחב אישי, יתאפיינו לרוב ברמת חשדנות גבוהה, בצורך עצום של שליטה, ופחד קיומי מפני הלבד. לרוב, בתהליך יעוץ זוגי, נמצא כי ההיסטוריה האישית שלהם שזורה באירועים בהם הרגישו בודדים, נבגדים, ודחויים על ידי דמויות משמעותיות בחייהם. לעיתים דווקא אלו ישאו עמם זכרונות רגשיים של תלות האחרים בהם. לדוגמא – ילד שהרגיש כי הוריו זקוקים לו, וכי קיימת תלות רבה של הוריו בו. הוא חש מחוייב ומודאג באשר להוריו ונאלץ לוותר לא פעם על צרכיו לטובתם. אדם זה, עשוי להמשיך ולהעביר את דפוסי התלות מהוריו לבן זוגו.

יעוץ זוגי, עשוי בהחלט לסייע לכל אחד מבני הזוג להכיר בצרכים האישיים והזוגיים בקשר. להפחית את רמת החרדה, ולחזק את הביטחון בקשר, שלא באמצעות ניסיונות שליטה חוזרים. כמו כן, אנו נצפה כי יעוץ זוגי, יביא לרמה מסויימת של עיבוד וריפוי הפצעים מן העבר בתוך המסגרת הזוגית שיכולה לשמש עבורו חוויה מתקנת בהווה.

פרופיל מחבר