Posts Tagged ‘Add new tag’

יעוץ זוגי: האם אנחנו מתאימים?

נובמבר 2, 2008

שאלה: אנחנו זוג צעיר, 3 שנים ביחד, לפני נישואין, אוהבים אבל מאד חוששים. יש בינינו הרבה מאד מחלוקות, אי הסכמות, קונפליקטים, לפעמים נדמה שלכל אחד מאיתנו תפיסת חיים אחרת, ונקודות ההסכמה מועטות בלבד. האם ביעוץ זוגי ניתן לקבל חוו"ד האם אנחנו מתאימים, האם כדאי למסד את הקשר או אולי להפרד, כי אין סיכוי לחיים זוגיים משותפים.

לרוב, אנשים מגיעים לייעוץ, ממקום של תקיעות וחוסר יכולת להחליט מהי הדרך הנכונה עבורם. פעמים רבות עולה הבקשה – משאלה, כי היועץ יסייע לקבל החלטות קשות, וממרום ניסיונו ומקצועיותו יפתור דילמות, ויתווה את הנתיב הנכון והבטוח ביותר עבור הנועצים. הצורך כי אדם חיצוני יפסוק:  "תעזבי אותו" "תזרוק אותה" ויביא סוף לייסורים שכרוכים בישיבה על הגדר, מאד מובן: מי מאיתנו לא היה רוצה לידו אדם עם "ראיית על" שיכול לצפות למרחוק ולהצביע על הדרך הרצויה.

במרבית המקרים יועצת זוגיות אינה יכולה לענות על הציפיה הנ"ל. יועץ זוגי, לפחות על פי תפיסתי, אינו נמצא ב"עמדת על" באשר לבחירות הנכונות והבעייתיות עבור הנועצים בו. הוא אמור לשמש הכלי והאמצעי דרכו ניתן לבחון את השאלות המשמעותיות שעולות בקשר, ולאפשר את המקום הבטוח והמכיל בו ניתן לבחון את התשובות הרבות לשאלות שעולות. יועץ זוגי חייב להכנס בזהירות ומתוך מידה רבה של ענווה למערכת הזוגית, הוא אינו יכול לדעת מה מתאים ומה לא נכון עבור לקוחותיו. אל לו להכניס ליעוץ את עולם ערכיו, השקפותיו, העדפותיו וצרכיו הוא. מה שנכון לי כאדם אינו נכון בהכרח לאחרים, ויתורים ופשרות בחיי אינם בהכרח הולמים את אלו שהנועץ בי מסוגל או מוכן לחיות עמם.

החיים על מורכבותם הרבה כמעט ואינם מאפשרים לנו פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות, כל שכן פתרונות שמונחתים מלמעלה מבלי שאנו נבחן את התאמתם ואת יכולותינו לקחת עליהם אחריות. דומה הדבר לאדם המגיע לדיאטנית, שבונה עבורו תכנית מושלמת לאורח חיים בריא ומזין, אך היא אינה מותאמת כלל לצרכיו האישיים, ואינה לוקחת בחשבון פרמטרים הייחודיים לו. גם היכרות מעמיקה עם חייו האינטימיים של הנועץ אינה מאפשרת לנו כמטפלים לקחת עליהם אחריות. יתרה מכך, מתן הנחיות ועיצות, מנציחות את הבעיות ומותירות את הנועץ במקום נחות, חלש, ילדי, ובעיקר תקוע.

רבים מהפונים אלינו מבקשים כי היועץ יהיה אקטיבי, שלא יהנהן בראשו אלא שיהיה מעורב ויאפשר להם לפתור את מצוקותיהם. איני רואה בכך סתירה. יועץ יכול ואמור להיות מעורב ופעיל בטיפול ובתהליך, עליו לאפשר מקום והקשבה לקולות הפנימיים הקיימים בכל אחד מאיתנו. עליו לשאול שאלות חשובות, ולא לוותר על התשובות להן, לעמת עם המציאות, להתמקד בחלקים הרגשיים ולא לתת לנועצים לברוח מהם, להתייחס למחירים ולרווחים שבכל בחירה, לבחון ביחד עם הנועצים דרכי התמודדות שונות, להבין כיצד פעלו בעבר ובאילו נסיבות, ועוד. כל זאת תוך כדי מעורבות, אמפתיה, תמיכה רגשית, ובמקביל גם שמירה על האוטונומיה של המטופל למצוא את דרכו ולבחון אותה באופן בוגר ועצמאי.

המקרים החריגים בהם מטפל אמור לנקוט עמדה, קשורים לחציית קווים אדומים. לדוגמא: כאשר קיימת אלימות וחוסר נכונות לקחת אחריות ולטפל בה, כך גם בנושאי ההתמכרויות למיניהן. מקרה נוסף הוא כאשר במהלך יעוץ זוגי מתברר כי אחד מבני הזוג מקיים במקביל קשר עם פרטנר אחר. במקרה זה מובן שאין טעם בהמשך התהליך הזוגי, ויש להציע מסגרות פרטניות לטיפול. כאמור מודבר במקרים בהם אין מקום לטיפול כי אין במי לטפל, אם מתוך חוסר מוטיבציה ונכונות לשינוי ואם בשל תנאים שאינם מאפשרים עבודה והתקדמות. ביתר המקרים, יעוץ נכון ומקצועי, אמור להרחיב את דרגות החופש של הבחירות בחיינו, באמצעות חיזוק האדם, והקשב שלו לעצמו ולצרכיו הוא.

פרופיל מחבר

ירידה בתשוקה המינית – גזרת גורל או סמפטום

אוגוסט 12, 2008

זוגות רבים מדווחים על ירידה בתשוקה המינית לאחר תקופה מסויימת, ההתלהבות הראשונית פחתה, השגרה הופכת את חיי המין לידועים צפויים ואפילו קצת משעממים, העייפות, המתח, הילדים, ויתר "אוייביהם" של חיי המין נוגסים עוד ועוד ברצון ובצורך לקשר מיני. הבעיה הקשה מתעוררת כאשר נוצרים פערים בין הרצונות והצרכים המיניים של כל אחד מבני הזוג, או אז אחד עלול לחוש דחוי, נעלב, פגוע, והאחר עלול להרגיש תחת מצור, לחץ בלתי פוסק, רגשות אשמה על כך שאינו עומד במשימה. וכך נוצר מעגל סגור שבו ככל שהכעסים ויתר הרגשות השליליים מצטברים, הרי שהתשוקה מתפוגגת.

כאמור, לשינוי או לתשוקה המינית הנמוכה סיבות רבות, חלקן פיזיולוגיות (שינויים הורמונליים, שימוש באמצעי מניעה וכד'). חלקן קשורות למציאות חיי היום יום – העייפות, העומסים הרגשיים והפיזיים, הקושי לפנות זמן ומרחב מתאים לזוגיות ועוד. חלק מהגורמים מתחברים לקונפליקטים זוגיים, ובעיקר לאלו שרוחשים מתחת לפני השטח או השטיח – כעסים שלא נאמרים, ביקורות חוזרות, אכזבות לא מדוברות – כל אלו יוצרים דחיה וקושי עצום להתקרב ולחוש אינטימיות רגשית ומינית.  מנגד, גם פחד מפני קונפליקטים, "הליכה על ביצים"  – מגבירים את הריחוק והחשש להתקרב.  כך גם פחד או איום  מפני הלבד וצורך עד כדי תלות להיות זה לצד זה, יכול לגרום לקשר להפוך לסוג של לחברות קרובה אך לא ארוטית בדומה לקשר שבין אחים – חברים.

קיימים משתנים שמקורם בעבר האישי של כל אחד מבני הזוג, ולכן בתהליך של טיפול ננסה ללמוד מה היו המסרים החברתיים והקודים התרבותיים סביב מין ומיניות שספגו במהלך שנות ילדותם והתבגרותם. עד כמה ניתנה לגיטימציה ומקום למין, האם היה הנושא טאבו, האם ייחסו לו הקשרים שליליים – לא יפה לדבר על… לא צריך לגעת..
מה היו המודלים שהפנימו בני הזוג, עד כמה ראו בהוריהם גם זוג ולא רק אב ואם.

טיפול זוגי כולל כמעט תמיד התייחסות לחיי המין, שדרכם ניתן ללמוד רבות על הקשר הזוגי, ולרוב ישמשו מעין נייר לקמוס לאיכות החיים הזוגית. בדרך כלל אלו הראשונים להפגע כאשר קיים קונפליקט זוגי או מתחילה התרחקות, ולכן אנו מצפים כי סיום הטיפול ושיפור בחיי הרגש יוביל לשינוי חיובי גם בחיי המין. הטיפול הזוגי אינו כולל רצפטים ועיצות התנהגותיות לעוררות מינית, אלא בעיקר מנסה לבחון עם בני הזוג את הסיבות לשינוי או לשביעות הרצון ההדדית, וכן לבחון ביחד דרכים רגשיות ותפיסתיות שיובילו לשינוי.

 

פרופיל מחבר